הספר "שבע" – רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת שנת השמיטה

הרב אהרן אריאל לביא בראיון מרתק על ספרו החדש ״שבע״.

Artboard 22 copy 12

"השמיטה היא אחד הרעיונות הרדיקליים והמשמעותיים ביותר ביהדות" אומר לנו הרב אהרן אריאל לביא, שהוציא לאחרונה ספר מקיף על אודות ההיבטים הכלכליים והחברתיים של שנת השמיטה. הספר איננו ספר הלכתי, אלא ספר הגותי העוסק בסוגיות בנות-זמננו תוך עיון מעמיק ברעיונות העומדים בבסיס מצוות השמיטה והיובל לצד נתונים ועובדות מחזית המדע. הספר דן בסוגיות כגון משבר החוב הלאומי, שוק העבודה, משבר הפנסיה, קיימות וקהילתיות.

 

מדוע היה חשוב לך לכתוב את הספר? 

"עד לפני 14 שנה בערך, כלומר לפני שתי שמיטות, השמיטה לא עניינה כמעט אף אחד חוץ מפוסקי הלכה שעוסקים בהיתר מכירה וכדומה. זה כמובן חשוב מאוד, אבל כשקוראים את הפסוקים בתנ"ך ואת המדרשים והגמרא על השמיטה רואים שהיא נתפסה כאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בתורה. זו לא עוד מצווה, אלא מצווה שהרבה מאוד דברים אחרים תלויים בה. יש בשנים האחרונות גל של עיון מחודש במצוות ומציאת הקשר והרלוונטיות שלהן לחיים עצמם, והיה לי חשוב לעשות ניסיון מסוג זה ביחס לשמיטה. אני מאמין שיש שם אוצרות משמעותיים שטרם התחלנו לגלות".

מה החידוש בו? 

"החלק הראשון של הספר מראה כיצד לשמיטה יש למעשה שבעה חלקים, באופן לא מפתיע; אלא שעד היום לא חשבו על זה כך. למשל, ברור ששבת הארץ ושמיטת כספים זה חלק מהשמיטה, אבל מה לגבי מצוות הקהל בשנה השמינית, מחזור המעשרות שתלוי בשמיטה ועצם תפיסת ההתקדמות לעבר הגאולה שמקורה בשמיטה? 

מעבר לכך, אני חושב שחידוש מרכזי בספר הוא הבנת ממד העומק של השמיטה. למשל, במקומות רבים השמיטה נתפסת כאיזושהי שנה של חירות, שוויון ואפילו אוטופיה. אבל כשקוראים את התלמוד הירושלמי, למשל, רואים שהיא הייתה שנה של משבר. אז שאלתי את עצמי מדוע התורה תצווה על משהו כל כך קשה? והתשובה שאני מציע היא שהשמיטה נועדה להיות שנת משבר מתוכנן שיכול לעזור לנו לארגן את החברה ולקדם אותה באופן בריא יותר מאשר התפיסה הקיימת".

איזה טיפים עיקריים לחיים אתה נותן בספר מתוך עיקרון השמיטה?

"חלק אחד בספר מדבר על חשיבות החיים בקהילה ובפרט קהילה משימתית והאופן בו זה מאפשר לנו לצמוח ולהשתפר כבני אדם. אבל יש עוד שני דברים חשובים, שנובעים מהשילוב בין השמיטה ליובל. רעיון היסוד של השמיטה, כפי שאמרתי, הוא הטמעת משברים מתוכננים ותחומים בזמן במערכת, כדי להפחית את התדירות והעוצמה של משברים לא מתוכננים. רעיון היסוד של היובל הוא למנוע ממשבר אקראי להפוך למשבר נצחי שמחסל לאדם את החיים (כמו חוב שהוביל לשעבוד עולם בימי קדם). 

בדור שלנו, ובעיקר עבור מי שמתחת לגיל 40, משברים ותזוזות בקריירה הופכים להיות הנורמה ולא החריג. יהיה נדיר מאוד למצוא אנשים שנכנסו למקצוע מסוים בגיל 25 נניח, ויצאו לפנסיה מאותו מקצוע 40-50 שנה מאוחר יותר, כמו בדור ההורים שלנו. יש כאן פתח להמון יצירתיות והתחדשות, אבל גם סכנה גדולה להיזרק מהרכבת עם כל משבר כזה, כגון כשהמקצוע בו אתה עוסק הופך בן לילה לבלתי רלוונטי בגלל איזו שהיא התקדמות טכנולוגיות".

קדמית שבע סופי 

אז מה אתה מציע? הרי זו מגמה עולמית, לא משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו

"אני מציע להכניס מראש תקופות מעבר, הכשרה והסתגלות למערכת, מעין שנות שבתון, שיכולות להיות גם קצרות יותר, שתאפשרנה לאנשים לעבור משלב תעסוקתי אחד למשנהו בצורה חלקה יותר. את המימון לתקופות הללו ניקח מקרן הפנסיה ונחזיר את "החוב" לחסכון שלנו באמצעות פרישה מאוחרת יותר. למשל, אם מישהו ייקח חמש תקופות של חצי שנה כל אחת במהלך החיים, זה יוצא בסך הכל שנתיים וחצי, ואז הוא יפרוש בגיל 69.5 במקום בגיל 67. מאחר ורוב המקצועות היום כבר לא דורשים כח פיזי זה אפשרי לגמרי, ובנוסף זה יסייע לנו למנוע את קריסת מערכת הביטוח הלאומי, שנכון לעכשיו עתידה לקרוס בשנת 2044 בערך, שזה מחר בבוקר במונחים היסטוריים". 

במה אתה עוסק ביום יום? 

"אני מגיע מעיסוק רב שנים בתחום הקהילות המשימתיות בארץ, כל מה שנקרא גרעינים, קיבוצים עירוניים וכדומה. בשנת 2011, אחרי המחאה החברתית, הייתי שותף להקמה של מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל, שנקראת מקו"ם, וחברים בה 15 ארגונים ורשתות של קהילות. החל מ"קרן קהילות" של הגרעינים התורניים, דרך קהילות של דרוזים, קווקזים ואתיופים ועד לקיבוצים עירוניים וקיבוצי מחנכים של דרור ישראל, השומר הצעיר והמחנות העולים. 

לאחר מכן, בשנת השמיטה הקודמת, בערך שנת 2014, עשיתי סוג של "אקזיט" והתחלתי לפתח רשת דומה של קהילות בעולם היהודי, יחד עם ארגון אמריקאי שנקרא "חזון" ובתמיכת פדרציית ניו-יורק. לשמחתי משרד התפוצות נכנס כשותף מרכזי לעניין לפני כחמש שנים, ומאז התרחבנו וכיום אנחנו עובדים עם כ-140 קהילות צעירות של יהודים בכ-30 מדינות שונות ובכל היבשות. הקהילות הללו נבנות על רקע התרחקות גוברת והולכת של הדור הצעיר מהמוסדות הישנים, וגם מהזרמים. הם מנסים ליצור לעצמם קהילות חדשות ואנחנו מסייעים להם בליווי מקצועי, הכשרה, סמינרים, רישות, סיורים בישראל ועוד. המיזם נקרא "הקהל", גם כן על שם שנת השמיטה".

מה הכוונה התרחקות מהזרמים?

"בארץ הנושא של רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוכסים הוא נושא חם יחסית, אבל צריך להבין שבתפוצות את רוב הצעירים מתחת לגיל 40-50 זה כבר ממש לא מעניין. רובם לא משתייכים לאף זרם. הם פשוט יהודים, והם נותנים לזה ביטוי בכל מיני דרכים בחיים שלהם. לכן, לפחות בהקשר של התפוצות, עדיף להתעסק בקהילות ובחיים עצמם, בקשר לישראל וכדומה, ולא בפוליטיקה שבין המוסדות והארגונים".

איך קשורים החיים שלך בישוב בעוטף עזה לשמיטה ולרעיונות בספר?

"את גרעין שובה בעוטף עזה הקמנו אשתי ואני, יחד עם עוד שתי משפחות, לפני כ-13 שנה, כמעט שתי שמיטות אחורה".

נראה שאתה חוזר לזה בכל הזדמנות

"במידה מסוימת כן, אני חושב שזה נותן מסגרת משמעותית לחיים, לחשוב עליהם כהתקדמות משמיטה לשמיטה, ואפילו להציב לעצמך יעדים עד השמיטה הבאה. גם מחזורים כלכליים גלובליים, דרך אגב, עובדים במחזוריות של כשבע עד שנים בממוצע, ועוד הרבה דברים. בכל אופן, הגרעין שלנו הוא קהילה משימתית, כלומר קהילה שפועלת גם כלפי פנים כדי ליצור מסגרת חברתית חזקה וגם כלפי חוץ כדי לשפר את האזור סביבה. זה מתחיל בעצם הבאת המשפחות הצעירות לאזור שאז חווה הזדקנות מואצת, אבל זה ממשיך בהקמת המתנ"ס האזורי (שלפני כמה שנים כבר עבר להפעלת המועצה האזורית), גן ילדים, מסלול ייחודי בתוך בי"ס ממ"ד, חווה חקלאית-חינוכית ועוד שלל מיזמים לטובת הכלל. מעבר לקשר הברור למצוות "הקהל", החלק הרביעי של השמיטה, אני חושב שעצם החיים בעוטף עזה לימדו אותנו הרבה על מהותם של משברים. למשל, הסיסמה של מרכזי החוסן אצלנו היא שלמצב חירום מתכוננים דווקא כששקט, וזה בדיוק הרעיון של השמיטה. במקום לדמיין עולם חופשי ממשברים, ואז כל פעם להיות מופתעים מחדש כשהם מופיעים, עדיף לנו להכיר בכך שמשברים הם חלק מהחיים בעולם הזה ואם נטמיע אותם בצורה מתוכננת ומושכלת לתוך המערכת נוכל להפחית את העוצמה של משברים בלתי מתוכננים". 

tal
Author: tal

לחצו כאן להצטרפות לקהילת הוואטסאפ השקטה שלנו ותקבלו את כל העדכונים לפני כולם

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

שתף :

רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום