"בֵּין הַשִּׁיטִין" – מחשבות תורניות בין שמיים וארץ

הרב בנימין טבדי בטור שבועי תורני-אקטואלי חדש

הרב בנימין טבדי

בגדי משה

בשום מקום בתורה אין אזכור לגבי בגדיו של משה רבנו. פרשתנו מרחיבה ומפרטת את בגדי הכוהנים – וביחס למשה היא סותמת. יתר על כן, גם באותם שבעת ימי מילואים בהם משה רבנו עבד במשכן – הוא לא לבש בגדי-כהונה, אלא "חלוק לבן שאין לו אמרא (=שפה)" (תענית יא, ב). המהר"ל (גבורות ה', כח) מסביר שהדבר קשור למעלתו הרוחנית של משה רבנו. משה הוא בחינת חלוק לבן שלא נגמרה מלאכתו. חסר לו ה"מכה בפטיש". משה שייך לעולם המחשבה המופשטת, האמת העליונה והמוחלטת. מי שעוסק ב"אמת" אינו צריך בגדים מיוחדים, הדמות שלו עצמה קורנת הוד והדר "קרן אור פני משה". לכן – מסביר המהר"ל – משה כבד פה. אין לו את כלי-הדיבור להלביש דרכם את מחשבותיו, ורק לאחר ארבעים שנה יעמדו בני ישראל על דעתו (ע"ז ה, ב).

לעומת זאת אהרן שייך לעולם ה"לבוש" והדבור – "ואהרן אחיך יהיה נביאך" (שמות ז, א) מלשון "ניב שפתים" (רש"י שם). תפקידו להנגיש את תורת משה, ולהוריד את האורות לכלי המעשה. לכן יש לו בגדים שמורים על החיצוניות – "לכבוד ולתפארת". בכלל זה מובן מדוע אהרן "אוהב שלום ורודף שלום", הוא מבין את הסביבה ומתחשב בה. סגולה זו מטילה עליו תפקיד לאחד את העם ולהכשירו לקבלת התורה ממשה.

 

ההמון נמשך אחר אהרן

מרן הרב קוק עומד על מערכת היחסים המיוחדת הזו בין משה לאהרן בפנקס אחרון בבויסק (אות כג). בחתימת הדברים כותב הרב: "ההשפעה המוחשית לשעה היתה של אהרן יותר מורגשת" – מבחינה מוחשית ובאופן זמני לאהרן היה  יותר כח ציבורי מאשר משה. אפשר לומר שבחינת אהרן היא יותר פופולארית, יותר נוגעת בלבבות ויש סביבה יותר אהדה. עם זאת מסביר הרב, שעיקר הוא משה – "מכל מקום המעמד הקבוע לדורות הוא מההשפעה העיקרית הנובעת מעומק האמת וכל התורה כולה נקראת על שם משה רבינו ע"ה זכרו תורת משה עבדי".

אהרן אכן גורם לרבים לשמור את ההלכה – אך רק משה יכול לקבוע מה היא. משה הוא מחוקק לדורות. הוא יודע את דעת אלקיו "פנים בפנים". אהרן אמור לעזור למשה, ולא חלילה להתנגח עמו. עם כל גדולתו של אהרן – הוא לא יכול להיות המנהיג-הרוחני של כלל ישראל. זה לא תפקידו. כך נקרא במפורש גם בשבת הבאה  – בפרשת כי תשא – כי בשעה שמשה במרום ואהרן מנהיג את עם ישראל, יש טשטוש נורא ומופיע חטא העגל. ריה"ל מסביר, שחטא העגל התחיל ממוטיבציה חיובית של קרבת ה', ואף שותפותו של אהרן הגיע מתוך מטרה קדושה (כוזרי א, צז) – אך ללא משה במקום משכן נעשה עגל. כוונתו של אהרן רצויה – אך מעשהו אינו רצוי.

https://old.tovnews.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9c/

החשש מהרבעלך

יש בדברים אלו להזכיר את היסוד שהטביע הגר"א שפירא זצ"ל בתלמידיו ביחס ל"רבעלך". הוא היה חוזר על עיקרון זה, ששאלות חמורות הנוגעות לכלל ישראל – יש לשאול את גדולי הפוסקים. הוא היה מציין בהקשר זה את דברי ספר צמח צדק הקדמון (סימן מ) ובעל הנודע ביהודה (אה"ע תניינא קנ) שאין לסמוך בהוראות חמורות מי שלא ידוע כמורה הוראה מובהק. בהקשר של פרשתנו – הגר"א שפירא חשש מרבנים שהם בחינת "אהרן" בעלי לשון לימודים ותהודה ציבורית שמנסים לתפוס את מקומו של "משה" האמתי. אהרן אמנם ראוי להורות הלכה – אך יש לו טווח הוראה שנקבע על ידי משה. בתוך טווח זה "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו – כי מלאך ה' צבאות הוא". חז"ל משווים את הוראת התורה של אהרן למלאך (מו"ק יז, א). ר' צדוק הכהן מלבולין מסביר שהמלאך הוא רק שליח שמוסר תוכן אך לא מייצר אותו (ספר שיחת מלאכי השרת). לחדש חידושים גדולים ולהורות אותם למעשה – הוא כבר לא רשאי. אכן אהרן הכהן חטא בשוגג והורה היתר לעצמו להיות "איש" במקום שאין אנשים, ומכאן נגררה טעותו בעגל. היה עליו להמתין שמשה ירד.

 

להיות תלמיד של אהרן

הנקודה המעניינת היא שחז"ל הדריכו אותנו "הוי מתלמידיו של אהרן". לכאורה מדוע לא אמרו חכמים הוי מתלמידיו של משה? כאמור לאהרן היה חלק בחטא העגל, ויש סכנה גדולה בגישה שמתחשבת בסביבה יתר על המידה.

 

שתי תשובות בדבר.

התשובה הראשונה היא, שלא כולם יכולים להיות משה. כאשר הרמב"ם מונה את המסלול לזכות לכתרה של תורה – הוא מציב דרישות מאד גבוהות. לכן אי אפשר לומר לכולם "הוי מתלמידיו של משה". כדי להיות משה צריך הרבה מאד רצון, התמדה, עמל בלתי רגיל – וכמובן סייעתא דשמיא. רק בודדים זוכים לזה. לכן בשעה שבאים לתת מסלול ציבורי לרבים – אנו מכוונים ל"הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". כמובן שצריכים להיזהר מהסכנות שבדרך זו – ולהיות אהרן אמתי, שיודע להנגיש ולקרב ללבבות את תורת-הנצח של משה רבנו.

התשובה השניה היא – שגם תלמידי חכמים צריכים ללמוד מאהרן. גם מי שהוא בחינת "משה" יש לו הרבה מה ללמוד מאהרן. וכך פוסק הרמב"ם, שאף תלמיד חכם גדול שהתמסר כולו ללימוד התורה והוראתה – צריך שתהא דעתו מעורבת עם הבריות, לדרוש שלומם וטובתם ולקדש שם שמים בכל דרכיו.

 

הרב בנימין טבדי  הוא רב קהילה ברעננה, ראש בית מדרש "לשמה" להכשרת רבנים, וראש תכנית הכשרת רבנים באיגוד רבני קהילות.

tal
Author: tal

לחצו כאן להצטרפות לקהילת הוואטסאפ השקטה שלנו ותקבלו את כל העדכונים לפני כולם

המכללה לחיים1
עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
המכללה לחיים1

כתבות נוספות

שתף :

רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום