ככל שהשנים עוברות, ומקומן של נשים בעולם הרוח ובבית המדרש נהיה משמעותי יותר, מתחזקת ההבנה כי מדרשה תורנית היא המקום לבנות בו בניין אישיות משמעותי ולפתח את הזהות של הבנות הצעירות. הרבנית ד"ר לאה ויזל, ראש המדרשה התורנית לנשים באוניברסיטת בר אילן, מספרת על החשיבות שהבנות ילמדו דווקא במדרשות בעל אווירה תורנית חזקה, עם מחויבות לתורה ויראת שמיים, ולא במכינות מעורבות של דתיים חילוניים, וכן בנים ובנות יחד.
מכינה מעורבת, אומרת הרבנית ויזל, במקום ליצור שילוב בין קודש לחול, תוך אבחנה ברורה ביניהם, יוצרת ערבוב מסוכן ביניהם, ופוגעת בבניין הזהות התורנית של הבנות בגיל צעיר. הרבנית מסבירה כי מדרשה תורנית לבנות היא ממש לא "חיים בבועה", כפי שטוענים חלק מתומכי המכינות המעורבות, אלא מקום שבו מייצרים זהות תורנית מוצקה, תוך הכנה מתמדת למפגש עם העולם החילוני והכללי. את המפגש עם עולם זה הבנות תעשנה כאשר הזהות שלהן כבר מגובשת, והן יעשו זאת מתוך מקום של בטחון ובגרות.
התמהיל המעורבב של מכינות מעורבות, לעומת זאת, הוא חסר תשתית רוחנית. אין בו את המחויבות הבסיסית לתורה ומצוות אשר יוצר קשר עמוק למסורת היהודית. מותר וחשוב לשאול שאלות נוקבות, כל שאלה שרק עולה לבנות, אומרת הרבנית ויזל, אבל חשוב גם שתהיה כתובת זמינה לנסות לקבל תשובות. הכתובת הזו נמצאת במדרשה תורנית, וכלל לא בטוח שהיא נמצאת במכינה מעורבת, שבה לא מטפחים יצירת תודעה תורנית עמוקה.
לא מדובר בשאלה מעשית בלבד, אומרת הרבנית ויזל, אלא המדובר הוא בוויכוח עקרוני על השאלה כמה אנחנו מחויבים לערכים יהודיים של תורה ומצוות. ואם מחויבות לערכים הללו נתפסת כניתוק וריחוק – "יהי חלקי עם המנותקים", דברי ויזל. ולבסוף, אומרת הרבנית ויזל, בכל הנוגע לחינוך הילדים לפני הכל ומעל כולם – צריך הרבה תפילות.
צפו:
