מחר יחול יום האלימות נגד נשים. היום בראש הכותרות עומדת שופטת בדימוס ומדברת בלי להתנצל על הקומבינות שהיא הפעילה בגופה בכדי לקבל מינוי. אני לא נכנסת לפרטי הפרשה כי באופן אישי אני לא מרגישה צורך לדעת את כל הפרטים המדויקים של הסחלה. אני כן יודעת שפעמים רבות התאווה הזאת ששולטת בעולם, זו שרבי נחמן צפה שהיא תהיה זאת שתהיה בלתי ניתנת לשליטה (ולכן הוא תיקן את התיקון הכללי כדי לסייע לנו בתיקון הברית) היא מסוכנת לנו, נשים וגברים כאחד.
אני יודעת אישית שבתעשיית הבידור יש והיו לא מעט הטרדות הן מצד גברים והן מצד נשים שניצלו את היכולת לנצל ולערבב כדי להתקדם בקריירה שלהן. קומבינות מעולם לא היו נטע זר במדינה שלנו, והן צורמות וכואבות לבשרנו כשהן מתגלות כי הן מגדילות את הפער בין הרצוי למצוי, בין כאלו שמשתדלים ללכת בדרך הישר, לאחוז באמת ולעבוד על המידות לבין אלו שמזלזלים בכך ומתרצים את התנהגותם העקומה באלף סיבות וטיוחים כאלו ואחרים.
אני פוחדת מהתחום האפור. מזה שכביכול מעוגן באפשרויות שאינן עוברות על החוק, מהשבילים שמקצרים את הדרך על חשבון ההגינות של החברה שלנו. אני מודאגת מהקלות שבה הם נוכחים במציאות שלנו בכל תחום ועניין. אני כבר לא מאמינה לאנשי החוק שהם באמת רוצים להגן עליי, לא מאמינה לרשות השופטת שהיא טהורה ואמיתית, לא מאמינה לרשות המחוקקות ולא לדמוקרטיה. השיטה קורסת עלינו ואנחנו ממשיכים לאחוז בקרני המזבח, אבל עוד רגע קט כשכבר לא נוכל להחזיק הכל עלול לקרוס עלינו.
אולי זו קלישאה אבל זה מתחיל בקטן. מאיתנו. מהרצון שלנו להיות אמיתיים, לדעת את האמת, להתפלל על כך. לא להתפתות לזייף ובדרך להצדיק את העקמומיות בה בחרנו ולסבן את עצמנו שאנחנו בסדר. אם אני לא בסדר אני יודעת שאני לא בסדר, גם אם יש בי את כל התירוצים מוכנים. תחושת הבטן לא טועה ואם אני מחוברת אליה אני יודעת מה נכון.
התורה שומרת עלינו מפני השימוש במיניות שלנו כדי להשיג דברים. היא מפרידה אותנו, במיוחד במקומות המועדים לפורענות. הבעיה היא שאנחנו נוטים לזלזל בזה. זה קשה, עם כל המתירנות והבלבול שבמציאות שלנו, אבל אם באמת נאמין שאנחנו לא יכולים על הכוח הזה בעצמנו, אז נסכים להקשיב לחכמינו וליישם את העצות שלהם בכל רגע ובכל תחום בלי לפחד מקיצוניות, פשוט כי זה מה שצריך לעשות מול היצר הרע הזה, אז נזכה לשלום אמיתי.
״ונשמרתם לנפשותכם״ זה להסכים לשמירה הזאת בלי לפחד מסירוס עצמי, בלי לפחד שהקול שלי לא ישמע, כי הפחד הכי גדול זה שיום אחד מישהו ישתמש במיניות שלנו נגדנו בהטרדה ובאלימות והסוף עלול להיות באמת קיצוני ואפילו מסוכן מאוד.
