יש והאדם מבקש לגור בשמים. הנוסחה הנכונה, נוסחת הצדקות התמידית, זו שתבטיח לו חי בחיפוש אחר מנוחה ותשובה. ביסוד חיפוש זה מונחת תפיסה המבקשת חיי קודש ורוח נקיים וסטריליים, כאלה שאינם מתערבבים בחומר הגס שבחיים. יש בה, בשאיפה זו , בקשה לחיי קודש מוחלטים וטוטאליים. בשמיים אין מקום לשקר ומעידות. אך דומה ששאיפה זו, שמנסה להחיל תבניות מוצקות של צדקות על חיי עבודת ה' של האדם , יש בה הרבה מן הדמיון , והאדם, עלול לכישלון. החיים אינם מכילים סטטיות. האדם, שראשו מגיע השמימה אך גופו מונח בארץ, מוצא עצמו מבקש קדושה מחד, ומאידך נתון בסערת אנרגיות טבעיות עוצמתיות שקיימות בו. כוחות החיים אינם בעלי הבחנה, לטוב ולמוטב. ניסיון לכלוא אותם בתוך מערכות ידועות מראש לא יצלח.
