בלב ליבה של ירושלים, בחניון גבעתי ביצעה רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות. בחפירה האחרונה הם מצאו שריד של מבנה עתיק המתוארך לתקופת יאשיהו שככל הנראה היה שייך לאחד מעשירי העיר באותה התקופה. ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, מספר על הממצאים הנדירים.
שלו פותח, "החפירה בחניון גבעתי זה בעצם אתר שממוקם בצידה המערבי של עיר דוד, בצד הצפוני ממש מתחת למתחם הר הבית והיא מתנהלת כבר כמה שנים. בחפירה מצאנו ממצאים רבים מתקופת בית ראשון, סוף תקופת הברזל. בין הממצאים המרכזיים ישנו מבנה גדול מאוד, מבנה ציבור שמתוארך לתקופה הזו בסוף ימי ממלכת יהודה – מאה שישית ושביעית לספירה. המבנה הזה חרב בחורבן אלים שאנחנו מייחסים אותו לחורבן בבל", אומר שלו.
https://old.tovnews.co.il/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%92/
הוא מספר על החפירה שהתבצעה במקום וכיצד הגיעו להשערה כי מדובר במבנה מהתקופה המדוברת. "אנחנו חפרנו את הקומה התחתונה של המבנה ולמעשה מה שקרה למבנה זה שהיו שתי קומות והקומה העליונה קרסה ונפלה. במהלך החפירה חשפנו מפולות אדירות של חורבן וכמויות גדולות מאוד של אפר ופחמים, קורות עץ שרופות ואין כל ספק מבחינה ארכיאולוגית שהמבנה הזה נשרף ונחרב".
"מדובר במבנה הגדול ביותר שהתגלה מהתקופה הזאת בירושלים", אומר ומתרגש. "אנחנו סבורים שזה היה ביתו של אחד משועי העיר: שר בכיר, כהן גדול, אחד מאצולת ירושלים – האנשים שמקורבים לחצר המלך. אנחנו לא יודעים מי גר שם אבל יש לנו המון עדויות על המעמד הרם שלו. אחד הממצאים הנדירים הוא מכלול של פיסות שנהב שרופות שנשרפו בחורבן. בעצם מדובר בעיטורים ושיבוצים עשויים שנהב שעיטרו רהיטי עץ גדולים. חשוב להבין שבתקופה ההיא שנהב היה יותר יקר מזהב ומחומרים נוספים".
https://old.tovnews.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%a8-%d7%97%d7%a8%d7%a1-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%94%d7%a8/
מאיפה היה להם שנהב באותה התקופה? שלו מסביר: "פילים כבר לא הסתובבו בתקופה הזו וסביר להניח שגם בתי מלאכה שמייצרים עיטורי שנהב לא היו פה. מדובר באמנות בדרגה הגבוהה ביותר. אנחנו מניחים שהשנהבים הגיעו לכאן בצורה המוגמרת שלהם מאחת הסדנאות באזור אשור. צורת העבודה והמוטיבים מאשרים זאת. זה מעמיד את ירושלים במקום מאוד חשוב ומשמעותי, כעיר שמקיימת קשרים פוליטיים, כלכליים וחברתיים עם אצולת ממלכת אשור".
הוא מוסיף כי להערכתם המבנה הזה עמד עשרות שנים וייתכן שאפילו מאה. "האם הוא נבנה בתקופתו של מנשה או קצת אחר כך אנחנו לא יודעים", ואומר כי ככל הנראה הוא עמד בימיו של יאשיהו. "אחד הדברים המעניינים היא גולה שנושאת את שמו של נתנמלך. בספר מלכים מסופר שיאשיהו שורף את מרכבות השמש שבהיכל ונותן את הסוסים ביד נתנמלך הסריס. כמובן שאנחנו לא בהכרח יכולים לקשר ביניהם אבל חושב שסביר להניח שמדובר באותו אדם".
הוא מסביר כיצד הבית החרב הזה מתקשר דווקא אל חורבן הבית על ידי הבבלים, "אנחנו מכנים את המבנה הזה לשכה, על סמך אותו תיאור. אנחנו סבורים שמדובר בביתו ומקום עבודתו של אחד מאצילי ירושלים. המבנה עצמו הוא מפואר ומעיד על גדולתה של ירושלים. ואולי ניתן לראות בו רמז גם לתיאור של החורבן עצמו, כי בתיאור החורבן מספרים שהבבלים שורפים כל בית גדול והוא כזה".
https://old.tovnews.co.il/%d7%aa%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9d-%d7%94-%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%9e%d7%a2-%d7%91%d7%94%d7%a8-%d7%a2%d7%99%d7%91%d7%9c/
שלו מדגיש שגם החפירה הזו ככל חפירות רשות העתיקות החלה כחפירת הצלה ומתקיימת שם שנים רבות. "המשלחת שלי ושל פרופ' יובל גדות היא כבר השלישית שחופרת שם ואנחנו ממשיכים חלק מחפירת ההצלה. חלק מהשטחים ישמשו בעתיד לבנייה שאמורה להתקיים שם. במקביל, היזם, רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב הבינו את ההזדמנות שנקרתה לפנינו – לפתוח חתך ארכיאולוגי נרחב ומעמיק באתר הזהה שנקרא ירושלים. לכן בעצם החפירה נמשכת עד עכשיו. כאשר חלק מהכוונות הם להשאיר את הממצאים, שרידים שאנחנו מוצאים מכל מיני תקופות. אנחנו מתכוונים להשאיר אותם כתצוגה לקהל לעתיד".
שלו דוחה את הטענות לשילוב פוליטיקה, "רשות העתיקות היא גוף סטטורי, אנחנו פועלים בהתאם לדרישות הפיתוח על פי חוק. אנחנו גם מתייחסים לחפירה הזו, ברצינות הרבה ביותר שאנחנו יכולים. משתמשים במתודות הארכיאולוגיות המתקדמות ביותר וכך כאמור זה מתבצע".
