בשבוע שעבר מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9) – התשפ"ב-2022. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמוזגה עם הצעות חוק של חבר הכנסת אלכס קושניר וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי כנסת. 41 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. על פי החוק, לכל היותר יוצמדו 40 אחוזים ממחיר הדירה למדד בעסקת רכישת דירה מקבלן. כל תשלום ראשון שיינתן לקבלן ולא יפחת מ-20 אחוזים – לא יחויב במדד, כאשר שאר התשלומים שישולמו בהמשך, יוצמדו ב-50 אחוזים בלבד למדד תשומות הבנייה. עוד נקבע כי ההצמדה תהיה עד למועד מסירת הדירה בלבד.
https://old.tovnews.co.il/%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%94/
עוד הוחלט כי מוכר יהיה פטור מתשלום פיצוי בשל איחור במסירת הדירה, רק במקרה שהאיחור נגרם כתוצאה ממעשה או ממחדל של הרוכש, או במקרה שהאיחור הוא תוצאה של סיכול החוזה כמשמעותו בחוק החוזים. בתוך כך, מוצע שינוי בתמהיל הפיצוי: מחודש האיחור השני ישלמו הקבלנים 100% שכר דירה לרוכשים, מהחודש החמישי ישלמו 125% והחל מהחודש ה-11 150%.
בעקבות כך, שלחו היום התאחדות הקבלנים בוני הארץ מכתב התרעה לפני הליכים משפטיים ליו"ר הכנסת מיקי לוי ולשר הבינוי והשיכון זאב אלקין. על פי המכתב, דורשים בהתאחדות לבטל את החוק או להקפיא אותו למספר ימים. בהתאחדות הקבלנים מאיימים כי אם דרישותיהם לא ייענו, הם יפנו לבית המשפט.
https://old.tovnews.co.il/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94/
במכתב נכתב בין היתר כי: "עניינה של פניה זו בהתערבות חקיקתית פסולה, בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי, ב חופש החוזים, בזכויות חוקתיות וביניהן כבוד האדם וחירותו, וזכות הקניין של קבלנים בהתקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים, וכן החלה רטרואקטיבית פסולה של הוראות החוק. כמו כן, מדובר בתיקון לחוק שבהליך חקיקתו נפלו פגמים מהותיים רבים המחייבים, כשלעצמם, את ביטולו. מדובר בחקיקה דורסנית ופופוליסטית במסווה של "מאבק" ממשלתי במחירי הדיור שאין בינה לבין היכולת לצנן את שוק הדיור הרותח דבר וחצי דבר. תוצאת החקיקה היא החמרה שלא לצורך של חקיקה קיימת לכיוון של התערבות פסולה מצד המחוקק בכלים מקובלים הנהוגים שנים (הצמדה למדד). יצוין, כי התיקון לחוק מעמיד זמן התארגנות קצרצר בן 7 ימים מיום פרסום החוק, באופן שנועד להכשיל את הגורמים הרלוונטיים בשוק. אבסורד ממש. התיקון לחוק משנה באופן מהותי את הפעילות בשוק ועל כן, בכל מקרה, היה אמור לכלול הוראות מעבר מפורטות ופרק זמן משמעותי הרבה יותר".
בהתאחדות תוקפים גם את הכוונה להחיל את החוק בצורה רטרואקטיבית: "הלכה ידועה היא, כי חקיקה למפרע נוגדת עקרונות יסוד של הדין הישראלי, בהיותה פוגעת בהסתמכות הצדדים על המצב המשפטי הקיים בעת ביצוע פעולה פלונית".
