האם ההלכה מקרבת אותנו לקב"ה או שלפעמים היא דווקא מונעת קרבה?

בדיון מרתק מנסים לפרק הרב טבדי והרב אלאלוף את השאלה הגדולה מכולן: מה הדרך הנכונה להתקרב לקב"ה, והאם אנחנו שם?

הרב גיא אלאלוף
play-rounded-fill

הרב אילעאי עופרן פרסם מאמר בפייסבוק בו אמר כי ההתרופפות בשמירת ההלכה מזמנת יכולת להתקרב ולשאת את שם ה' במהלך החיים באופן יותר מאפשר וטבעי מהיכולת שיש לאדם שומר תורה ומצוות המודע לאיסור "לא תישא שם ה' אלוהיך לשווא".

בעקבות הדברים שוחח הרב בנימין טבדי, רב קהילה ברעננה וראש בית מדרש "לשמה" להכשרת רבנים, עם הרב גיא אלאלוף על טענותיו של הרב עופרן. הרב טבדי מתחיל ואומר כי כותרת המאמר "על איזה הלכה הייתי מוותר", וההלכה עליה הרב עופרן היה מוותר, איסור "לא תישא שם ה' אלוהיך לשווא", צרמו לו מאוד. הרב עופרן הסביר כי לדעתו זה מעכב את האדם לבטא את אהבתו לה'. אך הרב טבדי מסביר ואומר כי הוא מאמין שהקב"ה מנהיג אותנו על ידי התורה ומסורת הפסיקה. והקווים הללו שמתגלים לאורך ההיסטוריה היהודית באמצעות ההלכה הם רצון ה' והם הכלים להתקרב לקב"ה.

https://old.tovnews.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d/

אלא שהרב אלאלוף אומר שכוונת הרב עופרן הייתה אמירה מתודולוגית. הוא מסביר זאת בכך שאומר שההלכה מתפתחת, היו דברים שנהגו בעבר והיום ממעטים בהם, או ברכות מסוימות שהיו מברכים עליהם בזמן התלמוד והיום התבטלו. הוא טוען כמו הרב עופרן שאנחנו חיים עם חומרות שאספנו במהלך הדורות אשר יכולות להרחיק אותנו מהקב"ה.

הרב טבדי מקשה, "השאלה מזה הקב"ה? האם אנחנו יכולים לדמיין את הקב"ה שמצפה שנתפלל ונודה אליו? השאלה איזה הקב"ה אנחנו עובדים? את הקב"ה שאנחנו מדמיינים?". הרב מביא לדוגמא אנשים אשר עבדו עבודה זרה והקריבו את ילדיהם, הם האמינו שהם מתקרבים לה'. הרגישו רגשות חזקים של קרבת ה' כשהם עושים דברים נוראים. הוא לא משווה בין הדברים, אבל אומר כמו בפסיקת הרמב"ם שהעולם הזדעזע מנשיאת שם ה' אלוהים לשווא. ואנחנו כבני אדם לא מבינים מה הקב"ה רוצה בלי התורה. "התורה אומרת איך נכון לשאת את שם ה'. התורה לא אסרה על האדם להודות לה', אלא הסבירה איך" הוא מדגיש.

אך הרב אלאלוף שואל, "אתה לא לוקח את זה למקום נוח?". ומסביר כי גם הוא וגם הרב עופרן אומרים כי הדרך לעבוד את ה' היא כמו שכתוב בתורה וכולנו מסכימים על זה. והטענה פה היא אחרת, אי אפשר להתכחש לעובדה שרבנים גדולים צמצמו מאוד בפסקי ההלכה שלהם את הברכות שנוהגים לברך היום.

https://old.tovnews.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a/

הרב טבדי אומר שהוא נוטה היסטורית לטענתו של המאירי, פוסק הלכה חשוב מתקופת הראשונים, שהברכות כמו "שהחיינו" ו"הטוב המיטיב" היו ברכות רשות. היו כאלה שבירכו אותם והיו כאלה שלא בירכו אותם, ולדעתו הם גם לא היו כל כך נוכחות. הוא מוסיף ואומר שהגמרא במסכת עבודה זרה מספרת על רבן גמליאל שראה אישה יפה ובירך "שככה לו בעולמו", ואילו בירושלמי כשהסיפור מופיע נאמר שהוא אמר "מה רבו מעשייך ה'". ההבדל בין הסיפורים הוא שבתלמוד הבבלי הוא בירך בשם ומלכות ולפי הירושלמי הוא אמר פסוק. ופסוק כולנו יכולים להגיד, יכול להיות שבמשך הדורות נקבע שגם אם קורה לך נס, לא תברך ברכת הגומל אבל תגיד פסוק.

הרב אלאלוף מחדד ואומר שאנחנו רוצים לעשות דברים שהם מרגישים אותנטיים, שהם לא מרגישים אוסף של חומרות. אנחנו רואים בעולם ההלכה חשבונות של שיטות הלכתיות ויוצאים מהם דברים מוזרים, או סוגיות רלוונטיות לחיים שמסתכלים עליהם בראייה צרה מבחינה הלכתית שיוצא מהם דברים מוזרים.

https://old.tovnews.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%94%d7%a8-%d7%9b%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9b%d7%a9%d7%a8-tov-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%93%d7%a8/

הרב טבדי מדגיש אף הוא ואומר שלפעמים יש עניינים גדולים מאוד ודרך הפריזמה ההלכתית הם מתקטנים או מתעוותים ביחס להוד שאנחנו מרגישים ביחס לדברים, וישנם חלקים גדולים בתורה שניתן דרכם להרגיש קרובים לה'. למשל, ברכת הלל ביום העצמאות. יש מחלוקת פוסקים בנושא, לא כל הרבנים הציונים אמרו להגיד הלל, ולא כל הרבנים החרדים אמרו לא לומר הלל בכלל. "לא תמיד הברכה או אמירת ההלל מעידות על השקפת עולם. יש פה שאלה הלכתית עקרונית האם מותר לחדש ברכות בדורנו. האם בדרגה שלנו, בעולם שלנו יש לנו את הכוח לחדש ברכות. אך זאת שאלת רוחב ומחלוקת, והיא לא נוגעת לשמחה או להודאה לה' על החסדים הגדולים" מסביר הרב טבדי.

הרב אלאלוף מחייך ואומר שזאת דוגמא מעולה, ורוצה להביא דוגמא משלו כדי להביע את הקושי שלו. חז"ל תיקנו לברך ברכה אחרי קריאת שמע בערבית, ברכת "השכיבנו". בעבר נהגו להגיד ברכה זו בגלל שלא היה אור לפני שאתה הולך לישון. ואילו היום אתה יכול להתפלל ערבית בחורף, בשעה חמש בערב, וללכת לישון ב11 בלילה.

אלא שהרב טבדי מסביר ואומר שההלכה לא משתנה רק לפי המצאת החשמל, אלא הולכים לפי כללים קבועים. והגיע עם ישראל במסורת הפסיקה שלו, עם רוח הקודש בקרבו והכריע שהמצאת החשמל היא לא זאת שתקבע את זמן ברכת "השכיבנו".

https://old.tovnews.co.il/%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%a4%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%95/

בתשובה לכך, הרב אלאלוף מבקש לחזור אחורה לתמונה רחבה יותר, הוא אומר כי ההלכה מרגישה בעיניו יותר טבעית ומחוברת לטבעיות האדם. ואצלנו ההלכה מאוד מדוקדקת בספר, ברמת זה שהתורה שבעל פה, כבר הפכה להיות אצלנו להיות לתורה שבכתב.

עם טענה זו הרב טבדי מסכים ואומר שההלכה עברה שינוי מעולם טבעי ועולם של חושים לעולם שלנו. "אני רוצה להתקדם הלאה, לאן? אני לא יודע לקבוע באופן ברור. אך אני יודע להגיד מה חסר, ואותו צריך להשלים כדי להתקדם למקום שאליו צריך להתקדם". הוא מוסיף, כי הוא מרגיש, וזה עלה לדעתו גם בדברי הרב עופרן, שעולם ההלכה הוא העולם שמחייב אותנו. לעומת עולמות שלמים של חוכמת האמונה ופנימיות התורה, כל מיני ערכים שנמצאים בעולם התורה ולא מקבלים את אותו מעמד כמו ההלכה. "הייתי רוצה שהם יקבלו את אותו מקום, כי אני מאמין שהוא מוציא אותנו מהמקום של הפיכת התורה להלכה, כי ההלכה היא חלק מהתורה ואנחנו מחויבים לה. אבל זה כחלק מהשקפת עולם שלם תורנית".

צפו בשיחה המלאה

לחצו כאן להצטרפות לקהילת הוואטסאפ השקטה שלנו ותקבלו את כל העדכונים לפני כולם

המכללה לחיים1
עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

שתף :

רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום