על היחסים החשאיים בין ישראל למדינות ערב, כולל גדולי האויבים שלנו

איך התנהלו במשך עשרות שנים מאחורי הקלעים יחסי מדינת ישראל עם מדינות אויב, ואף נרקמו חברויות אישיות ומרתקות

Artboard 22 copy 12

 

אלי פודה הוא פרופסור מן המניין בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר של ההיסטוריה של המזרח התיכון. בחודש מרץ השנה הוא הוציא את הספר "מפילגש לידועה לציבור" – ספר העוסק ביחסים החשאיים שרקמה ישראל עם מדינות ערב ועם קבוצות מיעוט במזרח התיכון מאז הקמתה ב־1948 עד היום. פודה על מספר על המציאות הבלתי-נתפסת העומדת מאחורי הספר.

פודה מספר על ועידה שהייתה לפני הקמת המדינה בין יהודים לערבים שמטרתה להגיע להסכמות בסיסיות. לפני הקמת המדינה, פגישות כאלה היו דבר יחסית שבשגרה ואנשים שגרו בישראל יכלו לבקר במדינות ערביות בלי בעיה: "זאת פגישה שהייתה במסגרת הניסיונות להגיע להסכמות ולהבנות. היו כאלה בינינו ובין ערבים, בינינו ובין הסורים. ואני חושב שבכלל כל תקופת המנדט, החשיבות הגדולה שלה הייתה ולכן אני מקדיש לזה פרק שלם, שנהיה אחרי זה תשתית למגעים שיבואו אחר כך. מכיוון שחלק מהאנשים שקיימו את המגעים קודם נשארו בשלטון, גם בצד הישראלי וגם בצד הערבי". המציאות הוורודה משהו, לצערנו לא נמשכה. פודה מוסיף: "אבל מתחולל משהו דרמטי ב-48. הגבולות נסגרו. אנחנו שכחנו שלפני 48 הגבולות היו פתוחים. יכולנו לנסוע למצרים, ללבנון, לסוריה, הכל היה פתוח. לכן היו כל-כך הרבה פגישות".

על ההשלכות של מלחמת ששת הימים אומר פודה: "67 עשתה טרנספורמציה של מעמדנו באזור. מה שהיה ברור – התחזק. אנחנו חשובים וחזקים, לא רק בגלל הצבא ובגלל הטכנולוגיה אלא בגלל מערך הקשר שלנו בארצות הברית. וכל זה הופך אותנו למוקד שרוצים אותנו, מחפשים אותנו. צריך לזכור שמחפשים אותנו מאחורי הקלעים ולא בגלוי".

https://old.tovnews.co.il/%d7%94%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%98-%d7%94%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%a9-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%91/

אחד הנושאים שפודה שם עליהם דגש בספרו הוא הקשר בין מדינת ישראל לבית סעוד, השולטת ביד רמה על ערב הסעודית. לטענתו, מדינת ישראל פספסה בענק את השינוי ביחס של הסעודים כלפיה אחרי שנת 67; ערב הסעודית קיבלה את מדינת ישראל בגבולותיה החדשים. הסעודים לא הסתירו את היחס שלהם למדינת ישראל, והם העבירו את עמדתם החדשה גם לבריטים ולאמריקאים ובסופו של דבר זה היה אמור להגיע גם למדינת ישראל, אבל זו האחרונה לא השתכנעה. יורש העצר הסעודי אף שלח שליח על מנת להיפגש עם משה דיין, אך זה סירב להיפגש איתו. כאשר פודה מדבר על הנושא, התסכול ניכר בדבריו, "אי אפשר להבין, זה משהו שאני לא יכול להבין" הוא אומר.

בשנים האחרונות ישראל קיבלה לגיטימציה במזרח התיכון ובעולם הערבי וחתמה על לא פחות מארבעה הסכמי שלום עם מדינות מוסלמיות, אבל, כזכור, לא תמיד המצב היה כזה מזהיר. היו תקופות בהם ישראל סבלה מחרמות ממדינות רבות בעולם הערבי כולו. למרות שהתקופות האלה נראות אפלות ברמה המדינית, פודה מסביר שהמצב בהם היה סביר בסך הכל ומדינת ישראל הייתה בקשר באותה תקופה גם עם איראן, טורקיה, ירדן, מרוקו, הכורדים והסודנים.

פרופ' פודה חושב שהסכמי אברהם הם נקודת מפנה חשובה מאוד. אם יחסי השלום בין ישראל למצרים וירדן הם יחסים קרים ואין קשרים ממשיים בין העמים, הרי שהיחסים עם מרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות הם אחרים לחלוטין: "אני רואה שינוי משמעותי, זאת  נורמליזציה מלאה, זה בין העמים, לא רק בין מנהיגים". יחד עם זאת, פודה מדגיש שיכולות לקרות סיטואציות שיכולות להעמיד בסימן שאלה את הסכמי השלום "השאלה אם זה יחזיק מעמד, יכול להיות אירוע דרמטי באזור בנושא הפלסטיני, מול איראן, והמדינות באזור יעמדו במצב שהם צריכים לקבל החלטה מה עושים. גם אחרי הסכמי אוסלו היה מצב שמדינות ערביות נאלצו לקטוע את את ההסכמים הדיפלומטיים".

לחצו כאן להצטרפות לקהילת הוואטסאפ השקטה שלנו ותקבלו את כל העדכונים לפני כולם

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

שתף :

רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום