הרבנית רות בנימין, גרה ביישוב שעלבים-נוף איילון. היא אומרת על עצמה שהיא אישה, אמא, וסבתא ומתוקף תפקידים אלה יש לה כוחות להגיע גם לכל ונערה בעם ישראל. המטרה שלה היא לבנות מערך של קדושה וטהרה בעם. היא מדריכת כלות שלושים שנה, מכשירה מדריכות כלה ועוסקת בייעוץ וטיפול.
הפרויקט התחיל כאשר בזמן הקורונה פחתו הטבילות באופן דרמטי. היא מספרת כי נשים חששו להיפגש, חששו ממגע במשטחים, פחדו מהטבילה במים שמא החיידק עובר גם דרכם. ובקבוצת ווצאפ של רבניות חברתה העלתה מחשבה לאסוף סיפורים של מסירות נפש לטבילה במשך כל הדורות. השם "בכל מאודך"- ירד אליה ביום שישי בצהריים, ממש ברגעים האחרונים של הניקיון לפני שבת, כאשר תהתה לעצמך איך לקרוא למיזם.
הרבנית בנימין אומרת כי אומנם סיפורים של מסירות נפש לטבילה נמצאים כבר בכתובים אבל היא התפללה לעשות את הדברים בכלים עכשווים. "להגיע לכל אישה גם אם היא לא שומרת מצוות ולהדליק לה את הניצוץ שנמצא לה בלב ולהתחבר לנצח ישראל לדורותיו". את הסיפורים ניתן למצוא באתר "בכל מאודך" שם נמצאים כעת עשרה סיפורים שצולמו באמצעות שותפים שנתרמו לדרך. בסרטונים הראשונים אולפני אתרוג ותמר מלכא המפיקה. ונוספים באמצעות "רגע של חכמה"
לקראת פורים היא מספרת כי אסתר היא הסיפור שהולך וקונה לה מקום בלב, היא מרגישה שבזכותה אנחנו כאן. "יש מדרש שאומר שבגלל שמרדכי לקחה לו לבת, חז"ל אומרים לבית והיא היתה אשתו והיה להם בן משותף. אבל כל עוד היא לא נאסרה והלכה להתייחד עם אחשוורוש היא עדיין לא נאסרה. היא היתה הולכת וטובלת וחוזרת למדרכי. אבל ברגע שמרדכי אומר לה מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. היא בעצם עשתה החלטה להקריב את עצמה ואת אישה ואת ביתם ולהתמסר לגוי המגושם והגס הזה שכל כולו תאווה".
הרבנית בנימין אומרת כי גם בימינו יש אסתר, אסתר פולארד ז"ל, "עכשיו נפטרה אסתר פולארד, שלושים שנה היא התמסרה לשחרור של בעלה ואותה אף אחד לא יישכח. גם את אסתר המלכה אף אחד לא יישכח. החג הזה זה מגילת אסתר, היא יותר מכסה מאשר מגלה. אבל יחד עם זה מסירות נפש של אישה אחת מצילה עם שלם".
אנחנו מביאות לכם סיפור לדוגמא, להשארת עוד סיפורים משלכן – לחצו כאן
רק תדייקו בבקשה!
קורונה זה וירוס ולא חיידק